שאלה שרצה מאוד חזק לאחרונה, ולמעשה מחפשת להשוות בין קלוריות שמגיעות ממאכלים שונים, לרוב בין קלוריות שמגיעות מאוכל מעובד לבין קלוריות שמגיעות מאוכל "בריא".
רק כדי ליישר קו, חשוב שנתחיל עם ההגדרה הבסיסית לקלוריה: מדובר על יחידת מידה לחום ולאנרגיה. למעשה, קלוריה אחת מהווה את כמות האנרגיה שיש להשקיע כדי לחמם גרם אחד של מים במעלת צלזיוס אחת, בלחץ של אטמוספירה אחת.
ואחרי שסיימנו עם שיעור הכימיה הקצרצר והמשעמם הזה, חשוב להגיד שבסופו של דבר, לפי ההגדרה המדעית, כל הקלוריות שוות זאת לזאת.
אבל השאלה שהולכת וחוזרת על עצמה הרבה היום ברשתות החברתיות, נוגעת בהשוואה של מקורות מזון שונים ולכן נשים בצד לרגע את ההגדרה המדעית.
אז, האם קלוריה היא קלוריה, לא משנה מאיפה המקור שלה?
נסתכל על המושג בשני אספקטים:
- השוואה בין מאקרונוטריינטים (פחמימה חלבון ושמן)
- השוואה בין מזון מעובד למזון "בריא"
מאקרונוטריינטים
הגוף שלנו דורש אנרגיה לשם עיכול המזון שאנחנו מכניסים אליו, וזה אומר שחלק מהקלוריות שהכנסנו לגוף באכילת מזון מסוים, מתבזבזות לשם העיכול שלו. לכן, כמות הקלוריות הנספגת באכילת המזון המסוים היא לא בהכרח הכמות שאנו חושבים – בחלק מהמזונות היא תהיה נמוכה יותר.
אז על איזה מזונות מדובר??
באופן כללי, יש הבדל בין אבות המזון השונים- על כל 100 ק"קל שנאכל ממאקרונוטריינטים שונים, תספג כמות שונה של קלוריות:
מחלבון: יספגו כ-80 ק"קל
מפחמימה: יספגו כ-90 ק"קל
משומן: יספג כמעט הכל
לצורך העניין, אם אכלנו 1000 קלוריות מחלבון, כ-200 קלוריות ישמשו לתהליכי עיגול וכ-800 קלוריות יספגו.
מכאן עולה הקושי הראשון שבהשוואת מזונות מעובדים למזונות "בריאים" – אם אנחנו אוכלים 1000 קלוריות שמגיעות מצ'יפס לעומת 1000 קלוריות מגזר, אנחנו ככל הנראה נספוג כמות שונה של קלוריות בסוף הארוחה.
השוואה בין מזון מעובד למזון "בריא"
ועכשיו לענייננו –
קלוריה שמגיעה מסוכר, באמת שווה לקלוריה שמגיעה מירק??
ההשואה היא לא נכונה ולא בריאה. זה נושא גדול וארוך, ואני יכול לרשום על זה כמה עמודים.
אבל בגדול:
קלוריה לא שווה קלוריה! (ואני לא מדבר על ההגדרה הפיזיקלית)
לא מבחינת ספיגה,
לא מבחינה הורמונלית,
ובטח שלא מבחינה התנהגותית!
אנשים שמבקשים להשוות בין קלוריות, למעשה מבקשים להגיד שזה לא משנה מה נכנס בתפריט שלנו – כי אפשר לאכול רק ג'אנק פוד וגם אז לרדת במשקל.
אז האם זה נכון?
התשובה היא – ברור!
במידה ונהיה בגרעון קלורי, ונוציא יותר קלוריות מאשר נכניס מהמזון הלא איכותי שאכלנו, אז כניראה שנרד במשקל, וכן- גם באחוזי השומן.
וכן, אפשר להיות בגרעון קלורי גם אם נאכל רק שוקולד כל היום.
אבל,
אין זה אומר שאם נאכל 1000 קלוריות משוקולד, הן ישפיעו עלינו כמו 1000 קלוריות מסלרי.
כמות הקלוריות הרשומה בתוית המזון לאו דווקא תהיה זהה לכמות הנספגת בגוף.
היא תהיה מושפעת גם ממקור המזון, עיבוד המזון וכמובן השפעות גנטיות שונות.
שלא לדבר על ההשפעה השונה מבחינת רעב ושובע – בדוגמה שלנו, 1000 הק"קל מהסלרי, כנראה ימלאו אותנו לפרק זמן יחסית ארוך, לעומת אכילת 1000 הק"קל שיגיעו משוקולד, שלא רק שלא נשבע- אלא כניראה נרצה לצרוך כפול מהן!
חשוב לזכור
לתזונה שלנו יש המון השפעות בריאותיות ובמיוחד פסיכולוגיות על חיי היומיום שלנו.
בגלל שאנחנו לא רובוטים, אלא אנשים עם רגשות וצרכים, כל ההשוואות הללו (במיוחד של מובילי דעה) יכולות לתת לגיטימציה להתנהגות והישעות לא נכונה עם האוכל, במיוחד במצבים רגשיים.
ואני בטוח שזה לא מה שהתכוון המשורר, ושהמטרה של ההשוואות הללו היא, במילים אחרות, שאין צורך להיות קיצוני ואובססיבי
אבל המרחק בין זה לבין ההשוואות האלה הוא גדול מאוד.
