קלוריה = קלוריה?

שאלה שרצה מאוד חזק לאחרונה, ולמעשה מחפשת להשוות בין קלוריות שמגיעות ממאכלים שונים, לרוב בין קלוריות שמגיעות מאוכל מעובד לבין קלוריות שמגיעות מאוכל "בריא".

רק כדי ליישר קו, חשוב שנתחיל עם ההגדרה הבסיסית לקלוריה: מדובר על יחידת מידה לחום ולאנרגיה. למעשה, קלוריה אחת מהווה את כמות האנרגיה שיש להשקיע כדי לחמם גרם אחד של מים במעלת צלזיוס אחת, בלחץ של אטמוספירה אחת.
ואחרי שסיימנו עם שיעור הכימיה הקצרצר והמשעמם הזה, חשוב להגיד שבסופו של דבר, לפי ההגדרה המדעית, כל הקלוריות שוות זאת לזאת.

אבל השאלה שהולכת וחוזרת על עצמה הרבה היום ברשתות החברתיות, נוגעת בהשוואה של מקורות מזון שונים ולכן נשים בצד לרגע את ההגדרה המדעית.

אז, האם קלוריה היא קלוריה, לא משנה מאיפה המקור שלה?

נסתכל על המושג בשני אספקטים:

  1. השוואה בין מאקרונוטריינטים (פחמימה חלבון ושמן)
  2. השוואה בין מזון מעובד למזון "בריא"

מאקרונוטריינטים

הגוף שלנו דורש אנרגיה לשם עיכול המזון שאנחנו מכניסים אליו, וזה אומר שחלק מהקלוריות שהכנסנו לגוף באכילת מזון מסוים, מתבזבזות לשם העיכול שלו. לכן, כמות הקלוריות הנספגת באכילת המזון המסוים היא לא בהכרח הכמות שאנו חושבים – בחלק מהמזונות היא תהיה נמוכה יותר.
אז על איזה מזונות מדובר??
באופן כללי, יש הבדל בין אבות המזון השונים- על כל 100 ק"קל שנאכל ממאקרונוטריינטים שונים, תספג כמות שונה של קלוריות:
מחלבון: יספגו כ-80 ק"קל
מפחמימה: יספגו כ-90 ק"קל
משומן: יספג כמעט הכל
לצורך העניין, אם אכלנו 1000 קלוריות מחלבון, כ-200 קלוריות ישמשו לתהליכי עיגול וכ-800 קלוריות יספגו.

מכאן עולה הקושי הראשון שבהשוואת מזונות מעובדים למזונות "בריאים" – אם אנחנו אוכלים 1000 קלוריות שמגיעות מצ'יפס לעומת 1000 קלוריות מגזר, אנחנו ככל הנראה נספוג כמות שונה של קלוריות בסוף הארוחה.

השוואה בין מזון מעובד למזון "בריא"

ועכשיו לענייננו –
קלוריה שמגיעה מסוכר, באמת שווה לקלוריה שמגיעה מירק??

ההשואה היא לא נכונה ולא בריאה. זה נושא גדול וארוך, ואני יכול לרשום על זה כמה עמודים.
אבל בגדול:
קלוריה לא שווה קלוריה! (ואני לא מדבר על ההגדרה הפיזיקלית)
לא מבחינת ספיגה,
לא מבחינה הורמונלית,
ובטח שלא מבחינה התנהגותית!

אנשים שמבקשים להשוות בין קלוריות, למעשה מבקשים להגיד שזה לא משנה מה נכנס בתפריט שלנו – כי אפשר לאכול רק ג'אנק פוד וגם אז לרדת במשקל.
אז האם זה נכון?
התשובה היא – ברור!
במידה ונהיה בגרעון קלורי, ונוציא יותר קלוריות מאשר נכניס מהמזון הלא איכותי שאכלנו, אז כניראה שנרד במשקל, וכן- גם באחוזי השומן.
וכן, אפשר להיות בגרעון קלורי גם אם נאכל רק שוקולד כל היום.
אבל,
אין זה אומר שאם נאכל 1000 קלוריות משוקולד, הן ישפיעו עלינו כמו 1000 קלוריות מסלרי.

כמות הקלוריות הרשומה בתוית המזון לאו דווקא תהיה זהה לכמות הנספגת בגוף.
היא תהיה מושפעת גם ממקור המזון, עיבוד המזון וכמובן השפעות גנטיות שונות.
שלא לדבר על ההשפעה השונה מבחינת רעב ושובע – בדוגמה שלנו, 1000 הק"קל מהסלרי, כנראה ימלאו אותנו לפרק זמן יחסית ארוך, לעומת אכילת 1000 הק"קל שיגיעו משוקולד, שלא רק שלא נשבע- אלא כניראה נרצה לצרוך כפול מהן!

חשוב לזכור
לתזונה שלנו יש המון השפעות בריאותיות ובמיוחד פסיכולוגיות על חיי היומיום שלנו.
בגלל שאנחנו לא רובוטים, אלא אנשים עם רגשות וצרכים, כל ההשוואות הללו (במיוחד של מובילי דעה) יכולות לתת לגיטימציה להתנהגות והישעות לא נכונה עם האוכל, במיוחד במצבים רגשיים.
ואני בטוח שזה לא מה שהתכוון המשורר, ושהמטרה של ההשוואות הללו היא, במילים אחרות, שאין צורך להיות קיצוני ואובססיבי
אבל המרחק בין זה לבין ההשוואות האלה הוא גדול מאוד.

מיתוסים על חלבון

בכתבה הזאת אצטט מיתוסים נפוצים מאוד על חלבון, וסוף-סוף אעשה לכם קצת סדר: מה נכון? מה לא?

"חלבון מהצומח לא נספר בחישוב סך החלבון היומי, כי הוא לא חלבון מלא"
נספר גם נספר! זה נכון להגיד שחלבון מהצומח נחשב לחלבון חסר ושכדי להגיע לחלבון מלא ע"י אכילה של חלבון מהצומח יש לשלב אותו בארוחה ביחד עם דגנים וקטניות. בעבר היה נהוג לחשוב שיש לצרוך אותם ביחד באותה הארוחה בכדי להגיע לחלבון מלא, היום כבר מבינים שזה לא באמת משנה ושאפשר לפזר אותם בארוחות שונות.
בכל מקרה, גם חלבון מלא וגם חלבון לא מלא אנחנו סופרים כחלק מהצריכה היומית שלנו וכמובן שיש ספיגה גם של חלבונים חסרים.

"חייב לאכול חלבון ישר אחרי אימון"
אצל רובנו אין באמת צור לאכול חלבון ישר אחרי האימון, ואפשר להגיע הביתה ברגוע, להכין ארוחה טובה ולאכול גם שעתיים לאחר האימון.
ישנם יוצאים מן הכלל הזה ומדובר על אנשים שמבצעים מספר אימונים ביום – במצב כזה, צריך לוודא את צריכת החלבון ולשים לב שבגלל חלונות זמן קצרים עד לאימון הבא, הצריכה של החלבון לא מתפספסת.
אבל, מבחינת הספיגה של החלבון ובניית השריר, זה בסדר גמור לצרוך את החלבון שלא מיד בסיום האימון.

"מעל ל-2 גרם חלבון לק"ג גוף, הכליות נפגעות מהחלבון"
כיום כבר ישנם לא מעט מחקרים שהוכיחו כי הטענה הזאת לא נכונה.
חלק מהמחקרים בדקו צריכת חלבון שהייתה גבוהה אפילו מ-3 גרם חלבון לכל 1 ק"ג משקל גוף, בשילוב אימוני התנגדות, והתוצאות הראו שלא היה שינוי במדדי תפקודי הכליות.

"אם אני מתאמן אז אני צריך לאכול 2 גרם חלבון על כל ק"ג משקל גוף שלי"
הצריכה היומית המומלצת לחלבון בקרב האוכלוסיה המתאמנת נעה בין 1.5-2.2 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף, ויכולה להגיע אף גבוה יותר. איו מספר מדויק שאפשר להגיד שהוא האופטימאלית עבור כולם, והטווח נותן אומדן די טוב לגבי הכמות האידיאלית לפיתוח ושימור מסת שריר אצל מתאמן.

"צריך לאכול 30 גרם חלבון כל 3 שעות"
אם כך היה הדבר, מתאמן במשקל 80-90 ק"ג שרגיל לאכול 2 ארוחות ביום, יגיע מהר מאוד מחסור בחלבון. מערכת העיכול שלנו מאוד יעילה ולא "בזבזנית" והיא יודעת לשמור ולהשתמש ברכב המזון שאנחנו אוכלים בצורה חכמה שתספק לגופינו את צרכיו.

"אכילה גבוהה של חלבון מסוכנת לבריאות"
נתחיל מזה שבאופן כללי אני לא בעד להגזים, באופן כללי בחיים.
בגדול, למתאמן בריא אין סיבה שגם כמות גבוהה של חלבון (2-2.5 ג'/ק"ג) של חלבון תהיה מסוגנת.
לכמות גבוהה מזו לא קל להגיע מבחינת כמות האוכל שצריך לאכול לשם כך.
האם באופן כללי יש דבר כזה עודף חלבון שיכול להזיק לנו? אז כן, אבל לא כזה קל להגיע לכמויות המדוברות.

"תא שריר יכול להפוך לתא שומן כשמפסיקים להתאמן"
שריר לא הופך לשומן ושומן לא הופך לשריר.
אם מפסיקים להתאמן וממשיכים להיות בעודף קלורי, אז יכול להיות שנעלה במסת השומן ושמסת השריר תרד, אבל זה לא השריר שהפך לשומן.

אמינות שעוני הדופק

רבים מהמתאמנים היום אוהבים לעובד עם שעון דופק על היד – אוהבים לבדוק את הדופק, את המהירות, את המרחק ואפילו את הקלוריות. וזה באמת מאוד נוח שיש את כל המידע הזה זמין לנו על שורש כף היד… אבל כמה אנחנו יכולים באמת לסמוך על המידע שמגיע לנו מהשעון דופק שלנו?
בכתבה הזאת ריכזתי לכם את כל המידע בנושא, כדי שתוכלו להחליט בעצמכם – כמה באמת שעוני הדופק אמינים?

דופק מהיד

כאשר במצעים פעילות גופנית בדופק משתנה כמו אינטרוולים, אימוני סטודיו וכדומה, מידת הדיוק של השעונים יורדת משמעותית. השינויים בקצב הלב בעקבות מעברים חדים מעבודה אירובית אינטנסיבית לעבודה מתונה, משפיעים מאוד על מדידת הדופק של השעון ועלולים להראות סטיות במדידה. לכן, מי שמבצע פעילות גופנית והדופק הוא אחד המדדים שהוא מסתמך עליהם אז עדיף ברצועת דופק.

שריפת קלוריות
אז איך בכלל שעוני הדופק יכולים לבדוק את הקלוריות שאנחנו שורפים??

  • חשוב לזכור שיש גורמים נוספים העשויים להשפיע על דופק הלב שלנו, שלא קשורים בקשר ישיר להוצאה האנרגטית שלנו (כמו לחץ לצורך העניין) *

שעוני הדופק מסתמכים על הקשר שבין דופק הלב לבין צריכת החמצן (vo2), שהיא הדרך המקובלת לבדוק את השריפה הקלורית. השעונים מבקשים מאיתנו להזין מדדים כמו גובה, גיל ומשקל וביחד עם הדופק שהשעון משדר, הם משערים את מספר הקלוריות ששרפנו.

רב המחקרים עד היום מראים סטיות משתנות ואף לא קטנות בין כמות הקלוריות שהשעון הראה לבין גמות הקלוריות ששרפנו בפועל.
כיום חלק מהשעונים החדשים יותר עובדים בכמה דרכים שחלקן כבר יותר מדויקות, אך עדיין קיימות סטיות.
ולכן, לא הייתי מתייחס למספר הקלוריות האבסולוטי שהשעונים מראים (כן, גם כשמתאמנים עם רצועה).

השעונים כן עוזרים לנו להבין מגמה. מה זה אומר?
אומנם אנחנו לא יכולים לדעת שהמספר המדויק שמראה השעון הוא באמת נכון, אבל אנחנו כן יכולים להשוות אותו למספרים מאימונים קודמים – כך למשל, אם באימון הנוכחי השעון מראה לי שהדופק שלי הוא 190, בזמן שבאימון הקודם הדופק היה 160 – אני יכול להבין מזה משהו על רמת הקושי של האימון.
דוגמה נוספת היא בקלוריות: למשל, אם השעון שלי מראה באימון מסוים ששרפתי 300 ק"קל לעומת אימון אחר שבו השעון הראה 150 ק"קל – גם זה יכול להעיד לי משהו על רמת הקושי באימון ועל האיכות שלו.

בקיצור,
השעון הוא כלי נחמד שאפשר להיעזר בו כדי להעריך מגמות בין אימונים, והוא יכול לבוא טוב ולהיות חלק מה"לוק". אבל הוא לא כלי שניתן להסתמך עליו למספרים מאוד מדויקים.
לספורטאים (תחרותיים בעיקר) לא הייתי מציע להשתמש בו להערכת מרחק ומהירות, וכמובן שלא הייתי ממליץ להסתמך על כמות הקלוריות שהוא טוען ששרפנו ואז לאכול בהתאם.

רגישויות/בעיות מערכת העיכול והתזונה שמסביבן

בעיות מסוגים שונים במערכת העיכול נפוצות מאוד בימינו, ורבים מאיתנו פוגשים אותן לא מעט. תחושות לא נעימות במערכת עלולות להיות מאוד לא נעימות ולפעמים יש אפילו קושי רב להתמודד איתן בחיי היומיום שלנו.

בכתבה הזאת ריכזתי עבורכם את ההגדרות של בעיות שונות במערכת העיכול – וגם את הפתרון התזונתי האפשרי עבורן!
אין בכתבה תחליף ליעוץ רפואי, ואם העצות בכתבה לא עוזר- מומלץ לדבר על כך עם איש מקצוע

עצירות
מה זה אומר?
ירידה בתדירות היציאות לפחות מ-3 פעמים בשבוע, ו/או יציאות שמלוות במאמץ קיצוני

מה יכול לגרום לעצירות?

  • לחץ! כן כן, תקופה לחוצה בחיינו עלולה להתבטא בחוסר יציאות.
  • איפוק כרוני
  • תרופות
  • שתייה לא מספקת
  • צריכה מעטה מדיי של סיבים תזונתיים
  • מעט מדיי פעילות גופנית
  • מחלות של מערכת העיכול

מה לעשות?
להימנע מהבאים:

  • לחם לבן
  • סוכר לבן
  • אורז לבן
  • בננות/אפרסמונים/סברס

מה כן?

  • להגביר משמעותית את כמות הנוזלים.
  • להגביר את צריכת הסיבים: דגנים מלאים, ירקות, פירות, קטניות, קוואקר.
  • לבצע פעילות גופנית ובכך לעזור לתנועתיות של מערכת העיכול.
  • לצרוך מים שהושרו בתוכם שזיפים מיובשים וגם אכילתם יכולה לעזור לתנועתיות של מערכת העיכול.

שלשול

מה ההגדרה?
שלוש או יותריציאות במרקם רך/נוזלי

גורמים:

  • נגיפים, חיידקים או טפילים שהיו במזון שאכלנו.
  • טיפול תרופתי.
  • רגישות למזון מסוים שאכלנו.
  • מחלות מסוימות במערכת העיכול.

מה לעשות?
להימנע:

  • להפחית/להוריד מוצרי חלב.
  • להפחית צריכת סיבים: דגנים מלאים, ירקות ופירות (אפשר מקולפים), קטניות, אגוזים וזרעים.
  • להימנע ממשקאות המכילים מקפאין.
  • להימנע ממשקאות אלכוהוליים.
  • להימנע ממזונות שומניים, מטוגנים וחריפים.

מה כן?

  • להגביר את צריכת הנוזלים למניעת התייבשות
  • ארוחות קטנות במשך היום
  • מרק צח / חליטות תה להחזרת נוזלים
  • צנימים מלחם לבן/אורז/ביצים/עוף/תפו"א/רסק תפוחים/בננה

נפיחות
גזים עלולים לגרום לתחושות לא נעימות במערכת העיכול ולנפיחויות

שימו לב! ישנן נפיחויות שנגרמות משינויים הורמונליים וצבירת נוזלים, שלא רלוונטיות לפוסט זה.

גורמים ופתרונות:

  1. סוכרים כהליים (נמצא ברוב חטיפי החלבון/ אבקות חלבון): להגביל ל2-3 פעמים בשבוע, אם עדיין מפריע- להימנע לגמרי.
  2. ירקות מצליבים (ברוקולי, כרובית, כרוב, בצל, פטריות, אספרגוס): לאדות או לבשל לפני האכילה- אם לא עוזר, להימנע.
  3. מסטיקים וסיגריות: להימנע.
  4. מוצרי חלב עשירים בלקטוז: ניסוי וטעייה, יש מוצרי חלב דלים בלקטוז שגם יכולים לגרום לתחושות לא נעימות אז לא לעבוד כמו רובוט ולהימנע גם מהם.
  5. גלוטן: ישנם אנשים רגישים לגלוטן (לא אלרגים), ולרב יהיה רשה לאבחן זאת בבדיקה. להימנע למספר ימים ולראות אם הנפיחויות יורדות, אם כן עדיף להימנע.
  6. קטניות (שעועית, עדשים, חומוס, פול ופולי סויה): להשרות/להנביט לפני הבישול. בבישול להוסיף זרעי כמון/שומר.

אלרגיה או רגישות למזון?
בכל מקרה של אלרגיה ההמלצה החד משמעית היא להימנע מסוג המזון אליו האדם אלרגי.
יש מקרים שבהם אין אלרגיה, אבל יש רגישות למזון מסוים. רגישויות נפוצות:

  • אלרגיה לחיטה
  • צליאק: רגישות מסוימת לחלבון הגלוטן.
    בשני המקרים יש להימנע ממוצרי חיטה, שעורה ושיפון כמו: בורגול, סולת, קוסקוס, לחמים, פיתות.
  • אלרגיה לחלבון החלב: להימנע מכל מוצרי החלב בלי קשר לכמות הלקטוז שבהן.

רוצו ליישם! מקווה שעזרתי ושבקרוב כבר תרגישו יותר טוב

שורפי שומן – כל האמת!

שורפי שומן חוגגים היום ברשתות החברתיות ובמדיה בכלל, והחשיפה אליהם היא עצומה ויכולה להיות אף מסוכנת.
שורפי השומן משווקים לנו בכל מיני צורות והעיקרתי שביניהן היא כדורי הקסם לירידה במשקל.
אז בזמן שחברות רבות מרוויחות הרבה מאוד כסף ממכירת תכשירים שונים שהן מכנות "שורפי שומן" – הגיע הזמן לעשות קצת סדר.
שורפי השומן מתחלקים לכמה קטגוריות:

1. שורפי שומן חוקיים – תוספים שמכילים חומרים המאושרים ע"י משרד הבריאות.

2. שורפי שומן לא חוקיים – שורפי שומן שלא קיבלו את אישור משרד הבריאות, ככל הניראה לא קיבלו את האישור מסיבות בריאותיות כאלה ואחרות.

3. תוספים מזרזי יציאות/איבוד נוזלים, שחלק מהאוכלוסיה מגדירה אותן כ"שורפי שומן".

שורפי שומן חוקיים
רב התוספים האלה יכילו אותם מרכיבים פחות או יותר:
ל-קרניטין (L-carnitine)
חומצה לינולאית מצומדת (LCA)
חומצה הידרוקסיציטרית (HCA)
תה ירוק
וכמובן – קפאין!

שורפי השומן החוקיים, כמו שאמרתי, קיבלו את אישור משרד הבריאות לשימוש ולכן הם לא מסוכנים ברמה הבריאותית כל עוד הם נצרכים בכמות המותרת, כמובן. אבל, אף אחד מהתוספים לא הוכח כאפקטיבי בשריפת שומן. התוספים הללו משווקים כמשפיעים על חילוף החומרים ובעקבות כך גורמים להוצאה קלורית מוגברת ובכך לירידה במשקל. אבל, המציאות מראה אחרת – במקסימון, חלקם ישפיעו מעט על חילוף החומרים, וגם זה ברמה שלא מעניינת אף אחד. מדובר על כמות קטנה מאוד של קלוריות שבאמת אין לה השפעה על תהליכי ירידה במשקל ובאחוזי השומן.

שורפי שומן לא חוקיים
הנפוצים:
יוהימבין
קלנבוטרול (קלן)
אפדרין
DMAA
היפרזין
DNP

אז כמו שאמרנו – שורפי השומן הלא חוקיים לא קיבלו את אישור משרד הבריאות ויש לכך סיבות שונות ומגוונות. במקרה הטוב מדובר על תופעות לוואי קשות ובמקרה הרע, מדובר על תופעות לוואי קשות מאוד –
חרדות, העלאת לחץ דם, שינוי חום הגוף ועוד תופעות כיפיות כאלה. 
בשורה תחתונה: לא סתם משרד הבריאות אינו מאשר שימוש בהן.

מזרזי יציאות
לרוב מדובר על תה טיבטי ומשלשלים כאלה ואחרים.
אלו הם תוספים שתפקידם להוריד במשקל בעזרת הגברת השתן או תדירות השלשולים.

התוספים אכן יכולים לגרום לירידה במשקל בעקבות כך אבל יש לשים לב – הירידה במשקל נובעת מירידה בכמות הנוזלים בגוף ולא מירידה ברקמת השומן!! בסופו של דבר, התוסף גורם להפרשת מוגברת של נוזלים בדרכים השונות ולכן אין פה "שריפת שומן" וזה בוודאות לא תכשיר מועיל, ויש להגיד שאפילו מסוכן.

לסיכום
עזבו קיצורי דרך – לא עובד.
גרעון קלורי מאוזן שמבוצע ע"י איש מקצוע או באופן עצמאי, כניראה יביא אותנו לתוצאות שאנחנו רוצים בדרך הבריאה והאיכותית ביותר!

הפנייה נשלחה בהצלחה!

אנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי.
עד אז, אתם מוזמנים לצפות במתכונים או במאמרים שלנו, תהנו :)