לא מעט מתאמנים מגיעים אלי בפאניקה לאחר שקיבלו את תוצאות בדיקות הדם שלהם, וגילו חריגות קלות בחלק מהבדיקות. 
קודם כל, לא צריך להיכנס לפאניקה. ישנם מדדים שחורגים מהנורמה עקב הפעילות העצימה שביצענו ולאו דווקא בגלל הסיבה שלשמה נלקחה הבדיקה.
מה אומרת כל בדיקה? מה הבדיקות הרלוונטיות יותר לתפרט שלנו? מהם המדדים שעלולים לעלות לאחר פעילות גופנית?
.
**מדגיש כי הכתבה איננה מהווה תחליף לייעוץ רפואי, ובמידה וישנה חריגה חשוב להתייעץ עם רופא** 

בכתבה זו החלטתי להתמקד בבדיקות שפחות ברורות לנו: 
קריאטנין- בדיקת קריאטנין מודדת את תפקודי הכליה. קריאטנין הוא תוצר פירוק של קריאטין פוספאט המיוצר בשריר. הקריאטנין מופרש דרך הכליות בעקבות פירוק של מסת השריר.
ערכים גבוהים⬆: יכולים להעיד על תפקוד כלייתי לקוי, התייבשות, נטילת תרופות מסוימות. 
ערכים נמוכים⬇: יכולים להופיע במצבים של מסת שריר נמוכה ובמקים של תזונה דלה.
הטיות בבדיקה : ערכי קריאטנין גבוהים יכולים גם להופיע גם אצל אנשים המבצעים פעילות ספורטיבית עצימה המגבירה את פירוק מסת השריר, ואצל אנשים בעלי מסת שריר גבוהה כמו ספורטאים ומפחי גוף.
.
אוראה- מדד נוסף לתפקודי כליות. האוריאה היא תוצר פירוק של החלבונים בגוף, המפונה ע"י הכליות.
ערכים גבוהים⬆: יכולים להעיד על כשל לבבי, מחלות כלייה, צריכה גבוהה של חלובנים, התייבשות ונטילת תרופות מסויימות. 
ערכים נמוכים⬇: יכולים להופיע במצב של תת תזונה, דיאטה דלת חלבון, שתייה מרובה ומחלות כבד.
הטיות בבדיקה : של פעילות גופנית עצימה וצריכה כמות גבוהה של חלבון יכולה לגרום לחריגה קלה במדדים 
.
קריאטין פוספוקינאז (CPK)- הוא אינזים הנמצא בשרירי השלד ושריר הלב. האינזים מעורב בתהליכי הפקת האנרגיה בשריר. רמתו בדם עולה ביחס ישר להרס של שרירי השלד. במידה והמדדים יצאו גבוהים ניתן לבצע בדיקה יותר ספציפית האם מדובר בשריר הלב או בשרירי השלד.
ערכים גבוהים⬆: נזק לשריר הלב, שימוש מוגבר באלכוהול, תרופות מסויימות. 
ערכים נמוכים⬇: דלידול במסת השריר.
הטיות בבדיקה : לאחר פעילות גופנית, בין אם אירובית ובין אם אימון כח, עולה רמת ה-CPK הכללית בדם. לאחר פעילות עצימה רמות ה-CPK יכולות גם לעבור את רמת ה-1000, אך במצב כזה רצוי להתייעץ עם רופא
.
מדדי כבד- ישנם מדדי כבד נוספים שלא ציינתי בכתבה זו. המדדים שמוצגים הם אלו המושפעים מפעילות גופנית. 
י AST-אספרטאט אמינוטראנפראז (GOT), אינזים הנמצא בשרירי שלד, שריר הלב ובתאי הכבד. רמתו עולה במקרה של פירוק שרירים או מחלה כבדית.
י ALT-אלאנין טראנסאמינאז (נקרא גם GPT), הוא אינזים הנמצא בעיקר בכבד (קצת יותר ספציפי לכבד מאשר AST) ואחראי על המטבוליזם של חומצת אמינו אלאנין. 
רמות גבוהות⬆: מחלות כבד, מחלות בדרכי המרה, שימוש בתרופות, שתייה מופרזת של אלכוהול.
הטיות בבדיקה : גם כאן מחקרים הראו חריגות גבוהות מהנורמה לאחר פעילות גופנית עצימה
.
אנמיה:
המוגלובין (HB): חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים ומכיל 4 יוני ברזל. תפקידו העיקרי הוא לשאת חמצן לתאי הגוף. מחסור בהמוגלובין נחשב כאנמיה ויכול להיגרם בעקבות סיבות שונות, אך הסיבה העיקרית היא מחסור בברזל.
ערכים נמוכים⬇: תזונה דלה בברזל, דימום פנימי של מערכת העיכול, מחסור בויטמינים כמו B12 וחומצה פולית, מחלות כרוניות, ותרופות מסויימות.
הבדל בין סוגי האנמיות:
.
י MCV- נפח תאי הדם האדומים.
ערכים נמוכים⬇ (אמניה מיקרוציטית): נובעת בעקבות מחסור בברזל- תזונה דלה בברזל, תת ספיגה של ברזל, איבוד מוגבר של ברזל בעקבות מחלות כרוניות, טלסמיה מינור- ייצור מופחת של המוגלובין.
ערכים גבוהים⬆ (אנמיה מאקרוציטית): מחסור בויטמין B12 וחומצה פולית, תת פעילות של בלוטת התריס.
.
לעוסקים בפעילות ספורטיבית עצימה יש סיכון גבוהה יותר למחסור בברזל עקב:
•אובדן מוגבר בזיעה..
•דימום ממערכת העיכול- תופעה נפוצה בזמן פעילות גופנית עצימה.
•המוליזה(שבירת תאי הדם האדומים)-קורה בעיקר בריצות ארוכות. בעקבות האימפקט של הרגל עם הקרקע, הגורם לשבירת כדוריות הדם האדומות.
.
הטיות בבדיקה : "אנמית:ספורט"- היא אנמיה הנפוצה אצל ספורטאים ונגרמת עקב עליית נפח הפלסמה שגורמת לירידה בריכוז ההמוגלובין בדם. באנמיה מסוג זה מאגרי הברזל יהיו תקינים ואין צורך לתסף בברזל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תזונאי ספורט זיו זפרני

לא בטוח/ה איזה תוכנית מתאימה לך?

לשאלון הכוונה לתוכנית תזונה מותאמת אישית